שנה שעברה בעודי משוטטת ברשת נתקלתי ברעיון שבאנגלית נקרא "מחברת אינטראקטיבית". לצערי לא מצאתי מקבילה בעברית.
הרעיון שמאחורי המחברת האינטראקטיבית קסם לי. המטרה היא להפוך את המחברת האישית של התלמיד למשמעותית עבורו, וזאת דרך הפיכת ניהול המחברת לפעיל יותר.
יש יותר מידי תלמידים המתייחסים למחברת כאל פונקציה מיותרת לחלוטין. הדבר בא לידי ביטוי בכמה דרכים. למשל, קיום מחברת כלל נושאית בה כל דף שייך למקצוע אחר לפי סדר הופעתו במערכת. המחברת מופיעה רק אם המורה ממש מתעקש שהתלמיד יוציא מחברת ויעתיק מהלוח. מחברת כזו אינה מסוגלת לשמש לקראת למידה למבחן וגם אם התלמיד יכין בה את שיעורי הבית ייתקשה מאוד לאתר אותם.
לפני כמה שנים, נערכה בבית הספר בו אני מלמדת סדנה לתלמידי הכיתות החלשות שמטרתה עריכת הכרות עם סגנון הלמידה האישי של כל תלמיד. בין סגנונות הלמידה שבאים לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר ברוב התלמידים היו החזותי והתנועתי. סגנון חזותי כולל למידה יעילה מהתבוננות בתרשימים ואיורים. הסגנון התנועתי כולל הנעה של הגוף כחלק מתהליך הלמידה. זה כולל ריקוד ומשחק אך גם כתיבה. עצם ההעתקה מהלוח מחייבת תנועה של היד, וכך גם מילוי דפי עבודה. המחברת האינטראקטיבית משלבת בצורה חזקה בין שני סגנונות אלה.
במהלך השנה האחרונה ערכתי ניסוי על תלמידי ביישום רעיון המחברת האינטרקאיבית (מ"א). הניסוי נערך בכמה רמות ביצוע בין היתר מאחר ובניית מחברת כזו מחייבת השקעה רבה מצד המורה. יש להכין תרשימים ואיורים רבים, להקפיד על ניהול המחברות כראוי אצל התלמידים ותכנון השיעור באופן שיאפשר לשלב את הפעילויות בצורה הולמת.
הכיתה אותה חינכתי, וכבר הכרתי היטב, זכתה לגרסה המלאה של יישום המחברת. כיתות אחרות קיבלו גרסה חלקית. בהתחלה התלמידים היו מבולבלים וניסו להלחם בשינוי בצורת העבודה שנכפה עליהם. דיי מהר רוב התלמידים הודו שהם דווקא מעדיפים את המ"א. הטיעונים העיקריים היו הסדר והקלות ללמוד למבחנים אך גם הגדלת המעורבות שלהם בשיעורים, שבוודאי הקלה גם היא על הלמידה למבחנים.
הרעיון שמאחורי המחברת האינטראקטיבית קסם לי. המטרה היא להפוך את המחברת האישית של התלמיד למשמעותית עבורו, וזאת דרך הפיכת ניהול המחברת לפעיל יותר.
יש יותר מידי תלמידים המתייחסים למחברת כאל פונקציה מיותרת לחלוטין. הדבר בא לידי ביטוי בכמה דרכים. למשל, קיום מחברת כלל נושאית בה כל דף שייך למקצוע אחר לפי סדר הופעתו במערכת. המחברת מופיעה רק אם המורה ממש מתעקש שהתלמיד יוציא מחברת ויעתיק מהלוח. מחברת כזו אינה מסוגלת לשמש לקראת למידה למבחן וגם אם התלמיד יכין בה את שיעורי הבית ייתקשה מאוד לאתר אותם.
לפני כמה שנים, נערכה בבית הספר בו אני מלמדת סדנה לתלמידי הכיתות החלשות שמטרתה עריכת הכרות עם סגנון הלמידה האישי של כל תלמיד. בין סגנונות הלמידה שבאים לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר ברוב התלמידים היו החזותי והתנועתי. סגנון חזותי כולל למידה יעילה מהתבוננות בתרשימים ואיורים. הסגנון התנועתי כולל הנעה של הגוף כחלק מתהליך הלמידה. זה כולל ריקוד ומשחק אך גם כתיבה. עצם ההעתקה מהלוח מחייבת תנועה של היד, וכך גם מילוי דפי עבודה. המחברת האינטראקטיבית משלבת בצורה חזקה בין שני סגנונות אלה.
במהלך השנה האחרונה ערכתי ניסוי על תלמידי ביישום רעיון המחברת האינטרקאיבית (מ"א). הניסוי נערך בכמה רמות ביצוע בין היתר מאחר ובניית מחברת כזו מחייבת השקעה רבה מצד המורה. יש להכין תרשימים ואיורים רבים, להקפיד על ניהול המחברות כראוי אצל התלמידים ותכנון השיעור באופן שיאפשר לשלב את הפעילויות בצורה הולמת.
הכיתה אותה חינכתי, וכבר הכרתי היטב, זכתה לגרסה המלאה של יישום המחברת. כיתות אחרות קיבלו גרסה חלקית. בהתחלה התלמידים היו מבולבלים וניסו להלחם בשינוי בצורת העבודה שנכפה עליהם. דיי מהר רוב התלמידים הודו שהם דווקא מעדיפים את המ"א. הטיעונים העיקריים היו הסדר והקלות ללמוד למבחנים אך גם הגדלת המעורבות שלהם בשיעורים, שבוודאי הקלה גם היא על הלמידה למבחנים.
נשמע מעניין מאוד. מצאתי את הרשומה שלך משום שחיפשתי את המקבילה העברית כלשונך. אשמח אם תוסיפו צילומים התמונות מתוך המחברת.
השבמחק