יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

תופעות המוכיחות את המבנה החלקיקי של החומר - חלק 2

בחלק הראשון של המאמר סקרתי שלוש תופעות המסייעות להוכיח את נכונותו של המודל החלקיקי של החומר על פני המודל הרציף של החומר.
התופעות הן: 1. ניתן לדחוס גז, 2. המסת סוכר במים לא משנה את נפחם 3. פעפוע.
בחלק השני נמשיך בסקירת התופעות:

תופעה רביעית - לחץ

מתחילים בהסבר מהו לחץ: הכוח המופעל על יחידת שטח. מאחר ובכיתה ז' עדיין לא מדברים על כוחות קל להמחיש לתלמידים את הכוונה בעזרת איור:

בשני המקרים מופעל אותו לחץ (חץ עבה), אך הוא מופעל על שטח שונה. באיור הימיני הלחץ מופעל על שטח קטן (חץ דק בודד) ואילו באיור השמאלי הלחץ מופעל על שטח גדול (הרבה חצים דקים).
כדי לבסס את ההבחנה ניתן להציג שימושים לתופעה זו:
א. מיטת פקיר

לפקיר לא כואב לשכב על המסמרים מאחר ומשקל גופו מתפזר על פני הרבה מסמרים - שטח גדול.

ב. סנדלי מוקשים


יש צורך בלחץ שמפעיל משקל ממוצע של אדם בוגר בכדי להפעיל מוקש נגד אדם. סנדלי המוקשים מפזרים את הכוח שמפעיל המשקל על פני שטח גדול ולכן הלחץ בכל נקודה קטן יותר והסיכוי להפעלת המוקש קטן יותר.

התלמידים מקבלים דף עם התמונות כדי להדביק ליד ההסברים במחברת. באופן זה ההסבר נהיה חזותי יותר ובזמן חזרה על החומר קל יותר לתלמידים להזכר בדוגמאות.

כיצד ניתן לשנות לחץ של גז בכלי?
לחץ גז נמדד לפי מספר ההתנגשויות של החלקיקים בדפנות הכלי. אילו דרכים יש לשנות את מספר ההתנגשויות? התלמידים מקבלים את האיורים ועליהם להשלים את ציור החלקיקים עבור כל אחת מהאפשרויות, ולנמק את שינוי הלחץ.
א. לשנות את מספר החלקיקים בכלי:

ב. לשנות את גודל הכלי:

ג. שינוי הטמפרטורה של הגז

לחץ גז הוא אחד הנושאים שבהם קיים מגוון גדול מאוד של ניסויים שניתן לערוך בקלות בכיתה וההתלבטות תמיד היא על מה לוותר מפאת חוסר זמן.
הניסוי שאני אוהבת לעשות, ושגם לוקח שיעור שלם, הוא הוצאה והכנסה של ביצה קשה לבקבוק קוני.
תנאים מקדימים: כאשר מבשלים את הביצים כדאי לוודא כי בועת האוויר נוצרת בצד הצר או הרחב של האליפסה הביצתית ולא לאורך הביצה. היווצרות השקע שיוצרת בועת האוויר בצידי הביצה עשויה לפגוע בניסוי בכך שלא יווצר אוטם מלא סביב הביצה אלא יתאפשר מעבר אוויר לא רצוי. כאשר קולפים את הביצה יש לוודא שהיא נשארת חלקה ולא "נפצעת" אחרת היא עשויה להתפרק במהלך הניסוי, או לאפשר מעבר אוויר לא רצוי. כדאי כמובן להכין לפחות ביצה אחת עודפת. בעת התחלת הניסוי הביצה צריכה להיות לחה אך לא רטובה. הבקבוק הקוני צריך להיות בעל פתח מעט קטן יותר מהיקף הביצה.
שלב 1 - הכנסת הביצה: מניחים את הבקבוק הקוני מעל גזיה דולקת ומחממים את האוויר שבתוכו. בתחילה יופיעו אדי מים על צידי הבקבוק ולאחר מכן ייעלמו. סוגרים את האש ומניחים את הביצה. עוברים על ההסבר כיצד החימום השפיע על הלחץ בבקבוק - הפעם מאחר והבקבוק היה פתוח החימום גרם לעלית הלחץ בכלי וליציאת החלקיקים החוצה. הנחת הביצה כפקק מונעת מחלקיקים להכנס חזרה אל הבקבוק כעת כשהוא מתקרר. התקררות האוויר בבקבוק גורמת לירידת לחץ הגז בתוך הבקבוק לעומת הלחץ החיצוני שמפעיל האוויר שבחדר. לאחר מספר דקות הביצה מתחילה להחליק פנימה "בלי לגעת". 
שלב 2 - הוצאת הביצה: הופכים את הבקבוק ומניעים אותו עד שהביצה מתיישבת על הפתח בצורה אורכית. מחזיקים בעזרת מגבת או צבת מתאימה בצוואר הבקבוק ומחממים את תחתיתו. החימום גורם לעליית הלחץ בכלי שדוחף את הביצה החוצה.

שלב 3 - הכנסת הביצה: זה טריק חביב ביותר המראה כי לחץ הגז יכול לגבור על כוח המשיכה: לוקחים סיכת תפירה ואת הקצה החד שלה תוקעים בתחתיתו של נר יומולדת או נר חנוכה (העיקר שיהיה קטן וקל). את הצד השני של הסיכה תוקעים בקצה הצר של הביצה. מדליקים את הנר ומניחים את הבקבוק הקוני מעליו כך שהביצה מונחת על פיית הבקבוק ואוטמת מעבר אוויר. תוך שניות הנר מסיים לכלות את החמצן בבקבוק, הלחץ בתוך הבקבוק יורד (הקטנת מספר החלקיקים) והביצה נשאבת פנימיה - בתנועה כלפי מעלה מאחר והחזקנו את הבקבוק מעל הנר.

שלב 4 - הוצאת הביצה: מטפטפים מעט אצטון לתוך הכלי והופכים את הבקבוק כך שהביצה תתיישב על הפתח. האצטון מתאדה ומגדיל את מספר חלקיקי הגז בתוך הכלי. הביצה מחליקה החוצה במהירות.

לכל אורך הניסוי התלמידים מקבלים איורים של הבקבוק והביצה המתאימים ומוסיפים על האיור את כיוון תנועת הביצה ואיור של החלקיקים עם רישום עליה/ירידה בלחץ הגז.

קיימים עוד ניסויים רבים של לחץ גז. הקלאסיים המופיעים בספרי הלימוד כמו העפת פקק של בקבוק בעזרת הגדלת לחץ הגז (חימום או תגובה כימית בין חומץ וסודה לשתיה), כיווץ פחית שחוממה והוכנה למים קרים, ניפות בלון בתוך בקבוק שבקצהו יש חור והשוואה למצב בו סוגרים את החור בקצה הבקבוק ועוד.

כיצד מודדים את לחץ האוויר?
גילוי לחץ האוויר הוביל להוכחות הראשונות לקיומו של הריק. קיים פרק בשם "סוד הריק" של הסדרה "סופי לעת עתה" הזמין ביוטיוב המדגים חלק זה בצורה יפה.
תלמידים מקבלים דף שאלות המלווה את הצפיה בסרטון. על דף השאלות אני מוסיפה QR Code:

כך כאשר ירצו יוכלו לחזור אל הסרטון בקלות בעזרת סריקת הקוד בטלפון הנייד. במידה והצפייה ניתנת כשיעורי בית, הקוד מוודא שיגיעו אל הסרטון הרצוי.

מדובר בחידה שהתחילה אצל גלילאו ונפתרה על ידי תלמידו טוריצ'לי. טוריצ'לי היה הראשון לבנות מד לחץ אוויר - ברומטר בעזרת כספית.
זה המקום להסביר את שינוי לחץ האוויר בין מקומות גבוהים ונמוכים ו"למה יש לחץ באוזניים". לכיתות חזקות ניתן להוסיף הסבר על שינוי טמפרטורת הרתיחה בהתאם לגובה - וללחץ האוויר.

המשך תופעות המוכיחות את המבנה החלקיקי של החומר בחלק השלישי.
ניתן להוריד את האיורים כדפי העבודה באתר TPT לאחר הרשמה (חינמית) קצרה


יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

תופעות המוכיחות את המודל החלקיקי של החומר - חלק 1

לאחר שבשיעור הפתיחה ערערנו את הבטחון העצמי של התלמידים במה שהם חושבים שהם יודעים, הגיע הזמן לבסס ידיעה חדשה. הפעם, לא כי מישהו אמר להם, אלא כי הם אספו ראיות בעצמם בעזרת ניסויים מדעיים - כאלה שנוכל לחזור עליהם שוב ושוב ולקבל תמיד את אותה תשובה. כי ככה זה במדע. ומה שלא מתנהג ככה הוא לא מדע. נקודה.

תופעה ראשונה - ניתן לדחוס גז

מחלקים לתלמידים מזרקים עם פקקים ומבקשים שיתנסו בדחיסת האוויר במזרק כאשר הפקק סגור.
 התלמידים מקבלים את האיור הבא להדבקה במחברת כתזכורת לניסוי שבוצע.
בשלב הבא התלמידים מקבלים את האיור הבא:

כעת עליהם לצייר חמישה חלקיקים בכל מזרק. האיור הופך את שינוי המרחק בין החלקיקים לחזותי וברור.

תופעה שניה - המסת סוכר במים לא משנה את נפחם.

הוכחנו שבין חלקיקי הגז יש רווחים אבל איך נוכיח שגם בנוזל יש רווחים? מודדים במשורה נפח נתון של מים וממיסים בתוכה סוכר. נפח הנוזל אינו משתנה. ניתן למדוד את המסה כדי להוכיח את הוספת החומר וכי הוא לא יצא באיזו דרך מסתורית. לאן נעלם הסוכר? ברווחים שבין חלקיקי המים.


תופעה שלישית - תנועה עצמית של חלקיקים (פעפוע/דיפוזיה)

בשלב הראשון עורכים הכרות עם נייר לקמוס כחול ואדום. נוגעים בנייר עם חומצה ובסיס ומתעדים את שינוי הצבע:

התלמידים מדביקים את האיור במחברת וצובעים בהתאם לתוצאות.

בשלב השני, תולים נייר לקמוס בשני בקבוקי קוני שבתחתיתם נייר סופג עליו טופטפו כמה טיפות חומצה/בסיס.

התלמידים מוסיפים על הציור את המילים המתאימות (חומצה/בסיס) וצובעים בהתאם. ניסוי זה מראה כי נייר הלקמוס משנה את צבעו גם כאשר אין מגע בין הנייר לחומצה/בסיס. כלומר, חלקיקי החומר הגיעו איכשהו, בלי עזרה, אל הנייר.

גורמים המשפיעים על מהירות הפעפוע:
1. מסת החלקיקים:
זה אחד הניסויים האהובים עלי בכל השנה. לוקחים צינור זכוכית ארוך ומציבים אותו על סטטיב כך שיהיה מורם וקל לצפיה. מכינים מראש פס נייר לקמוס צהוב (שמגיב גם לחומצה וגם לבסיס) העובר לכל אורך פנים הצינור. לוקחים שתי כוסות פלסטיק שבתחתיתן נייר סופג. באחת מטפטפים חומצה (מימן כלורי) ובשניה בסיס (אמוניה). מחברים את הכוסות בו זמנית לשני צידי הצינור ומחכים.
באופן מיידי ניתן לראות את שינוי הצבע של הנייר בעוד החומצה והבסיס מפעפעים לאורך הצינור. ניכר כי אינם פעפעים בקצב שווה. בנקודת המפגש בין החלקיקים מתקבלת טבעת עשן לבנה (כדאי למורה ללבוש חולצה שחורה באותו יום כדי להקל על הצפיה). הטבעת היא תוצאה של התגובה בין החומצה לבסיס ומהווה הוכחה למגע בין החומרים.
תוך כדי הניסוי התלמידים משלימים על האיור את מיקום החומצה והבסיס, השינוי ההדרגתי בצבע לבסוף הופעת טבעת העשן.

2. מצב הצבירה של החומר
עד כה הדגמנו פעפוע בגז וראינו שהוא מהיר יחסית
עורכים פעפוע בנוזלים ורואים שהקצב איטי בהרבה.
החביב עלי הוא הניסוי של פעפוע תרכיז פטל ומים. בכיתות חלשות אני עורכת הדגמה בכיתה והתלמידים רואים בשיעור הבא את התקדמות הפעפוע. טיפ - לשים שכבת שמן מעל המים. מקטין סיכוי להייוצרות פטריות והתרבות חיידקים בתוך הניסוי ובכך מאריך את חיי המדף שלו. כבר ביום השני רואים את הפעפוע אך לפעפוע מלא יש לחכות מעל שבוע.
בכיתות חזקות התלמידים מקבלים את הניסוי כעבודת בית אותה הם צריכים לתעד על ידי צילום כוס הניסוי מידי יום בשעה קבועה.

3. טמפרטורת החומר
אני מחלקת לתלמידים טבלה עם מהירות חלקיקי חמצן בטמפ' שונות ואנו מתרגלים בניה וציור של גרף. אני משתדלת לתרגל איור גרפים על נייר, לפעמים נייר מילימטרי ורק לקראת סוף השנה או בכיתה ח' אני מבקשת אקסל. לדעתי עצם האיור מגדיל את המעורבות וההבנה של התלמיד במשמעות החלקים השונים של הגרף. דברים שאקסל עושה לבד ואח"כ נלקח כמובן מאליו ולכן מתעלמים מחשיבותם. למשל, חשיבות קנה מידה וייצוג היחידות בצירים.
בכיתות חזקות בהן ניסוי הפעפוע בנוזלים ניתן הביתה, ניתן ציון בונוס למי שמציב שתי כוסות לניסוי - אחת בטמפ' החדר ואחת במקרר, כדי לראות השפעה של טמפרטורה.

המשך היחידה בחלק השני

ניתן להוריד את דפי העבודה בחינם באתר TPT לאחר הרשמה (חינמית) קצרה.


יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

המבנה החלקיקי של החומר - חשיפה

אופן סידור חומר הלימוד בתוכנית הלימודים יוצר מצב בו התלמידים למדו מהמורה לביולוגיה על קיומם של אטומים ומולקולות, בליווי אמירה כללית שזה מה שבונה את החומרים, הרבה לפני שהמורה לפיזיקה מדבר על חלקיקים.
כל זה לא מפריע לתפיסה השגויה של התלמידים לגבי מבנה החומר להישאר איתנה.
את נושא החלקיקים אני מתחילה בחלוקה לתלמידים ציור ובו בקבוק קוני ריק. התלמידים מקבלים הוראה לצייר את האוויר הממלא את הבקבוק כפי שהיה נראה דרך "משקפי קסם", אילו יכלו להגדיל ולצבוע את האוויר. בשלב השני, התלמידים מוזמנים אל הלוח לצייר את תפיסתם לגבי מבנה האוויר.
רוב התלמידים מציירים את האוויר כחומר רציף (צובעים באחידות את כל הבקבוק) או מציירים גרסה כלשהי של עננים. עם קצת עידוד להבעת דעה שטרם הופיעה על הלוח, יגיע גם מי שיצייר סוג של עיגולים. אני משאירה על הלוח שני ציורים המייצגים את שתי הגישות ששלטו במדע במשך שנים  - עמדתם של אריסטו ואפלטון כי האוויר רציף ועמדתו של דמוקריטוס שהחומר בנוי חלקיקים בניהם רווחים.
מאחר ורוב התלמידים שמעו את שמותיהם של אריסטו ואפלטון בשלב כלשהו, עמדתם מתחזקת בתפיסת האוויר הרציף. אני מבקשת מתלמיד המייצג כל אחת מהגישות לנסות להגן על עמדתו תוך שאני מקשה בעיקר על המחזיק בגישת החלקיקים. בתום חלק זה אנו עורכים הצבעה בכיתה בה רוב התלמידים שוכנעו כי האוויר רציף. עד כה, התלמידים שהציעו את רעיון החלקיקים עשו זאת כי ראו תמונה בספר הלימוד או פוסטר מדעי איפשהו אך אין להם יכולת לנמק את צדקתם.
רק בשלב הזה, נכתבת כותרת השיעור על הלוח - "המבנה החלקיקי של החומר" והתלמידים מקבלים לראשונה תשובה ברורה ממני לגבי עמדת המדע הנוכחי בויכוח. המטרה בכל ההקדמה היא לעורר אצל התלמידים חשיבה עצמאית. תופעה שמעציבה אותי במיוחד אצל תלמידים נבונים היא הרצון שלהם שפשוט יגלו להם את התשובה מבלי שיצטרכו לחשוב. לכן לאורך הלימוד אני מעודדת אותם לדרוש ממני להוכיח להם חוקי מדע שונים. לא תמיד אפשר לעשות זאת במסגרת מעבדה של חט"ב אך בחומר הלימודי של כיתה ז' זה אפשרי כמעט בכל השלבים.
אני מציגה בפניהם את עיקרי הרעיון של המודל החלקיקי של החומר ואת ההבדלים בין מצבי הצבירה כפי שמסביר זאת המודל. לסיום התלמידים מקבלים דף עבודה ובו קיימת אנלוגיה בין שלושת מצבי הצבירה ובין ציבור אוהדי כדורגל. השחקנים המפוזרים על המגרש מייצגים את מצב הגז, התורים המבולגנים והצפופים בכניסה לאצטדיון מייצגים את הנוזל ואילו הקהל המסודר במושביו מייצג את המוצק. הדף צולם מזמן על ידי מורה אחרת מספר לימוד שאיני יודעת את שמו.

איך מתחילים מחברת אינטראקטיבית

מחברת אינטראקטיבית (מ"א) מחייבת את התלמיד לקחת אחריות על ניהול המחברת האישית שלו. לצורך כך, תחילת המחברת מוקדשת להנחלת הסדר הרצוי ויצירת תחושת שייכות של המחברת לתלמיד.
השלב הראשון הוא יצירת דף שער. דף השער חייב לכלול את שם התלמיד, הכיתה אליה הוא שייך (למשל ז'3) ומקצוע הלימוד. כמו כן, כדי ליידד את המחברת, איור כלשהו הנוגע למקצוע הלימוד. אני אפשרתי לתלמידים לייצר דף שער משל עצמם, אך מי שרצה קיבל תבנית מוכנה:

כך, גם העצלנים בתלמידים לא יכלו להתנגד.

בדף השני של המחברת התלמידים התבקשו להדביק "כללי התנהגות במעבדה" וזאת אחרי שחתמו עליהם. המטרה כאן היתה להמנע ממצבי "לא אמרו לי". בכל מצב של ויקוח ניתן להפנות בקלות את התלמיד לחוקי המעבדה המופיעים במחברתו.

את הדף השלישי והרביעי ביקשתי להשאיר ריק לעת עתה. לאחר מספר שיעורים בדפים אלו הודבקו חוקי הגשת עבודות.

הדף החמישי והשישי עוצבו כתוכן עניינים.
בסוף כל שיעור, הדקות האחרונות מוקדשות למילוי חלק זה על ידי התלמידים. כפי שנובע מתוכן העניינים, התלמידים ממספרים את העמודים במחברת בדומה לספר. עבור כל שיעור נכתב התאריך בו התקיים, הנושא העיקרי בו עסק השיעור והעמודים במחברת בהם הוא נמצא. תוכן העניינים מאפשר לתלמידים לאתר בקלות תוכן במחברת ולזהות אצל חבר חומר שהחסירו ולהשלימו. רוב התלמידים התקשו במטלה זו - הקושי העיקרי הוא לזכור למלא את הטבלה ולכן הוקדש לכך סוף השיעור. הקושי המשני היה תיאור עיקר השיעור. מטלה זו למעשה מחייבת את התלמיד לחשוב על מה דיברנו ולהוציא מכך את נושא השיעור. אף כי לרוב השיעורים ניתנת כותרת ברורה על הלוח המסכמת מראש את הנושא עליו עומדים לדבר, הסתבר לי שזה אינו מובן מאליו עבור התלמידים. קשה במיוחד היה מצב בו המשכנו נושא משיעור קודם. האפשרות לכתוב "המשך" היתה בלתי נתפסת.

הדף השביעי משמש כשער קטן עבור הנושא הראשון בו עוסקים. בראשו נכתב הנושא ומתחתיו בונים בהדרגה, בסוף השיעור, רשימת מושגים שנלמדו במהלך הנושא.
הדף השמיני הוא כבר דף מחברת רגיל, כלומר דף רגיל של מ"א.

למה מחברת אינטראקטיבית

שנה שעברה בעודי משוטטת ברשת נתקלתי ברעיון שבאנגלית נקרא "מחברת אינטראקטיבית". לצערי לא מצאתי מקבילה בעברית.
הרעיון שמאחורי המחברת האינטראקטיבית קסם לי. המטרה היא להפוך את המחברת האישית של התלמיד למשמעותית עבורו, וזאת דרך הפיכת ניהול המחברת לפעיל יותר.
יש יותר מידי תלמידים המתייחסים למחברת כאל פונקציה מיותרת לחלוטין. הדבר בא לידי ביטוי בכמה דרכים. למשל, קיום מחברת כלל נושאית בה כל דף שייך למקצוע אחר לפי סדר הופעתו במערכת. המחברת מופיעה רק אם המורה ממש מתעקש שהתלמיד יוציא מחברת ויעתיק מהלוח. מחברת כזו אינה מסוגלת לשמש לקראת למידה למבחן וגם אם התלמיד יכין בה את שיעורי הבית ייתקשה מאוד לאתר אותם.
לפני כמה שנים, נערכה בבית הספר בו אני מלמדת סדנה לתלמידי הכיתות החלשות שמטרתה עריכת הכרות עם סגנון הלמידה האישי של כל תלמיד. בין סגנונות הלמידה שבאים לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר ברוב התלמידים היו החזותי והתנועתי. סגנון חזותי כולל למידה יעילה מהתבוננות בתרשימים ואיורים. הסגנון התנועתי כולל הנעה של הגוף כחלק מתהליך הלמידה. זה כולל ריקוד ומשחק אך גם כתיבה. עצם ההעתקה מהלוח מחייבת תנועה של היד, וכך גם מילוי דפי עבודה. המחברת האינטראקטיבית משלבת בצורה חזקה בין שני סגנונות אלה.
במהלך השנה האחרונה ערכתי ניסוי על תלמידי ביישום רעיון המחברת האינטרקאיבית (מ"א). הניסוי נערך בכמה רמות ביצוע בין היתר מאחר ובניית מחברת כזו מחייבת השקעה רבה מצד המורה. יש להכין תרשימים ואיורים רבים, להקפיד על ניהול המחברות כראוי אצל התלמידים ותכנון השיעור באופן שיאפשר לשלב את הפעילויות בצורה הולמת.
הכיתה אותה חינכתי, וכבר הכרתי היטב, זכתה לגרסה המלאה של יישום המחברת. כיתות אחרות קיבלו גרסה חלקית. בהתחלה התלמידים היו מבולבלים וניסו להלחם בשינוי בצורת העבודה שנכפה עליהם. דיי מהר רוב התלמידים הודו שהם דווקא מעדיפים את המ"א. הטיעונים העיקריים היו הסדר והקלות ללמוד למבחנים אך גם הגדלת המעורבות שלהם בשיעורים, שבוודאי הקלה גם היא על הלמידה למבחנים.