בבית הספר בו אני מלמדת הכיתות אינן הטרוגניות. לקראת המעבר לכיתה ז', תלמידי כיתות ו' מבתי הספר המזינים מגיעים לבחינה במדעים ומתמטיקה.
בעלי הציונים הגבוהים ביותר מאיישים כיתה אחת. בעלי הציונים הפחות טובים מאיישים כיתה שנייה ואילו אלה שלא ניגשו לבחינה או נכשלו בה מאיישים את הכיתות הנותרות. בפועל מתקבלת כיתה בעלת יכולת לימודים מאוד טובה שבה כמעט ואין בעיות משמעת, אך מספר התלמידים בה גבוה, כיתה נוספת בה יכולות התלמידים טובות, יש בה מעט בעיות משמעת ומספר התלמידים בה גבוה, וכיתות בהן היכולת הלימודית נמוכה, ריכוז התלמידים בעלי בעיות משמעת, בעיות קשב וריכוז, לקויות למידה ובעיות שפה כאלה ואחרות גבוה, אך מספר התלמידים נמוך.
השנה שובצתי ללמד הן את הכיתה הטובה ביותר והן את אחד הכיתות הרגילות את אותו מקצוע - מדעים.
הכיתה הטובה ביצעה את ניסוי מדידת הנפח שהצגתי ברשומה קודמת באופן עצמאי וכמעט ללא הנחיה. בנוסף היה עליהם להגיש דוח ניסוי. לוחות הזמנים והחגים הובילו לכך ששבוע לאחר מכן ערכתי את אותו ניסוי עם הכיתה החלשה יותר.
מאחר והשיעור בסוף היום, תלמידי הכיתה הטובה שהחסירו את הניסוי התבקשו להגיע להשלימו.
תלמידי הכיתה הטובה הגיעו לאחר שעה מתוך שעתיים. דבר זה הוביל לכך שבפועל התלמידים החלשים יותר כבר ידעו כיצד יש לבצע את הניסוי והרבה טוב יצא מכך.
ראשית, תלמידי שתי הכיתות ראו שגם הכיתה השנייה לומדת את אותו חומר ומבצעת את אותם ניסויים. הכיתה החזקה מקבלים גם העשרה במדעים, אך הפעם יצא שחוו בעצמם את העובדה שלימודי הליבה זהים לשתי הכיתות.
שנית, לרוב תלמידי הכיתה החזקה הם בעלי הידע שפותרים בעיות מהר ומדריכים את הכיתות החלשות יותר ואילו כאן נוצר מצב הפוך. תלמידי הכיתה החלשה שכבר ביצעו את הניסוי הדריכו את תלמידי הכיתה החזקה. חיזוק לאגו לצד אחד ושיעור בענווה לצד השני.
יהיה מעניין לחזור על השילוב הזה בהמשך השנה.
בעלי הציונים הגבוהים ביותר מאיישים כיתה אחת. בעלי הציונים הפחות טובים מאיישים כיתה שנייה ואילו אלה שלא ניגשו לבחינה או נכשלו בה מאיישים את הכיתות הנותרות. בפועל מתקבלת כיתה בעלת יכולת לימודים מאוד טובה שבה כמעט ואין בעיות משמעת, אך מספר התלמידים בה גבוה, כיתה נוספת בה יכולות התלמידים טובות, יש בה מעט בעיות משמעת ומספר התלמידים בה גבוה, וכיתות בהן היכולת הלימודית נמוכה, ריכוז התלמידים בעלי בעיות משמעת, בעיות קשב וריכוז, לקויות למידה ובעיות שפה כאלה ואחרות גבוה, אך מספר התלמידים נמוך.
השנה שובצתי ללמד הן את הכיתה הטובה ביותר והן את אחד הכיתות הרגילות את אותו מקצוע - מדעים.
הכיתה הטובה ביצעה את ניסוי מדידת הנפח שהצגתי ברשומה קודמת באופן עצמאי וכמעט ללא הנחיה. בנוסף היה עליהם להגיש דוח ניסוי. לוחות הזמנים והחגים הובילו לכך ששבוע לאחר מכן ערכתי את אותו ניסוי עם הכיתה החלשה יותר.
מאחר והשיעור בסוף היום, תלמידי הכיתה הטובה שהחסירו את הניסוי התבקשו להגיע להשלימו.
תלמידי הכיתה הטובה הגיעו לאחר שעה מתוך שעתיים. דבר זה הוביל לכך שבפועל התלמידים החלשים יותר כבר ידעו כיצד יש לבצע את הניסוי והרבה טוב יצא מכך.
ראשית, תלמידי שתי הכיתות ראו שגם הכיתה השנייה לומדת את אותו חומר ומבצעת את אותם ניסויים. הכיתה החזקה מקבלים גם העשרה במדעים, אך הפעם יצא שחוו בעצמם את העובדה שלימודי הליבה זהים לשתי הכיתות.
שנית, לרוב תלמידי הכיתה החזקה הם בעלי הידע שפותרים בעיות מהר ומדריכים את הכיתות החלשות יותר ואילו כאן נוצר מצב הפוך. תלמידי הכיתה החלשה שכבר ביצעו את הניסוי הדריכו את תלמידי הכיתה החזקה. חיזוק לאגו לצד אחד ושיעור בענווה לצד השני.
יהיה מעניין לחזור על השילוב הזה בהמשך השנה.
